בנם של תורכיה ושלמה. נולד בשנת תש"ו (1946) בתימן. אח ליהודית, אסתר ויעל.

בשנת 1949, בהיותו בן שלוש, עלה אהרן ארצה עם משפחתו. המשפחה קבעה את ביתה בראש העין, ושם למד בבית ספר.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ בחיל הרגלים בתפקיד נהג רכב כבד, מוביל טנקים. שירת בתפקיד זה שירות סדיר מלא.

לאחר מספר שנים באזרחות התגייס לשירות קבע כמסגר בבסיס "הקריה" בתל אביב (לימים "מחנה רבין"). בהמשך עבר לתפקיד נהג אוטובוס, והסיע להקות צבאיות.

אהרן הכיר את ברכה והשניים נישאו. את ביתם קבעו בראש העין, שם גדלו הילדים אורן ואורית. היה אב מסור ואוהב.

במסגרת תפקידו, כאשר הסיע חיילים לטיול באתר המרחצאות חמת גדר (דרומית לרמת הגולן) לקה בדום לב במהלך השהייה באתר. חובש שהיה במקום טיפל בו טיפול ראשוני מציל חיים, ומייד הובהל למחלקת טיפול נמרץ בבית החולים "פוריה" הסמוך לטבריה.

לאחר תקופת שיקום חזר לשרת בבסיס "הקריה" בתפקיד בודק כלי רכב.

בשל מצבו נאלץ כעבור זמן מה לעבור ניתוח לב בבית החולים "שיבא", ולאחר מכן פרש מהשירות הצבאי.

אהרן היה אדם אציל, חכם ונבון, בלט ביושרו, בצניעות ובענוותו. נדיבות ונתינה אפיינו אותו, והוא תרם מעצמו ומכספו לחבריו ולכל מי שנזקק.

בשכונתו בראש העין ובבית הכנסת הכיר חברים רבים. הם ראו בו חבר אמת, הוא אירח אותם בביתו ברוחב לב. לקראת חג הסוכות חילק לבני משפחתו ולחבריו מארבעת המינים שגידל בחצרו, ובחג סוכות עצמו הזמינם לסוכה עם שולחן ערוך כיד המלך. גם בל"ג בעומר ובשבתות בילה עימם, ובמיוחד שמח לארח את נכדיו.

עם חלוף השנים הידרדר מצבו הרפואי, ונאלץ לעבור הליכים רפואיים שונים. רעייתו ברכה ליוותה אותו במסירות לאורך כל הדרך.

בשנת 2017 הורע מצבו עוד יותר, עד שליבו נדם.

אהרן חמדי נפטר ביום י"א בתמוז תשע"ח (24.6.2018). בן שבעים ושתיים בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין בראש העין. הותיר אישה, שני ילדים, נכדים ואחיות.

חבריו כתבו: "ננציח אותו בליבנו בהערכה והערצה רבה".